סיכום

בשמונה היחידות הקודמות הצגנו סקירות תיאורטיות וראיות אמפיריות המתייחסות למרכיבי הפסיפס שכותרתו "טיפוח הכוונה עצמית בלמידה". ביחידה זו ננסה לסרטט את הפסיפס השלם כמהות שהיא יותר מסכום חלקיה.

תחילה ניזכר בכל המרכיבים. אלה כללו: רציונל לטיפוח הכוונה עצמית בלמידה (יחידה 1); עקרונות ההל"ה החלופית (יחידה 2); אמונות הרווחות בבית הספר על ידע וידיעה ותפיסות הלמידה וההוראה, הנגזרות מהן (יחידה 3); החזון הבית-ספרי (מצע) – יעדים ומטרות ותרגומם האופרטיבי לתכנון לימודים בית-ספרי (תלב"ס) (יחידה 4) ותרבות ההל"ה ברמת הכיתה (יחידות 5, 6 ו-7) וברמת הצוות הפדגוגי (יחידה 8). בהנחה שהצלחנו להבהיר כל אחד ממרכיבים אלה, ננסה עתה לאחדם למערכת אחת. זאת נעשה באמצעות "מודל הסביבון", שעלה מנתוני מחקר קודם שערכנו בנושא (בירנבוים, 2000), מודל המתחזק מהראיות האמפיריות המוצגות ביחידות השונות הכלולות בסביבת למידה זו. המודל, שבתרשים 9.1, ממחיש את מערכת הקשרים בין המרכיבים השונים שנמנו לעיל.

תרשים 9.1
"מודל הסביבון" – ייצוג מערכתי של מרכיבי התרבות הבית-ספרית המטפחת הכוונה עצמית בלמידה ובהוראה

כפי שאפשר לראות בתרשים "מודל הסביבון", כל המרכיבים חוברים יחדיו למערכת דינמית אחת בשל ההלימה ביניהם (באנלוגיה לסביבון – כולם מתואמים ונעים יחדיו). סיבוב הסביבון מבטא את הדינמיות – הפעולה המתמדת של המערכת המכוונת לשינוי לשם שיפור. בבסיס המערכת אפשר לאתר את האמונות האפיסטמולוגיות על ידע וידיעה העוסקות בשאלה מה פירוש לדעת? מיקומן בבסיס הסביבון משקף את חשיבותן, שכן אמונות אלה מכתיבות את התפיסות של המורה ושל התלמידים על מהות הלמידה, דהיינו, הדרכים שבאמצעותן רוכשים ידע, וכנגזרת, את התפיסות באשר למהות תפקידם של המורה ושל התלמידים בתהליך ההוראה-הלמידה. אמונות אלה מכתיבות את הגישות של התלמידים ללמידה ושל המורה להוראה, ואלו משפיעות על אסטרטגיות ההוראה של המורה ועל אסטרטגיות הלמידה של התלמידים. אלה, בתורן, משפיעות על תוצאות הלמידה, דהיינו על איכות הידע. (Birenbaum, 2003; Hofer & Pintrich, 1997 ; Schommer, 1990). על בסיס האמונות האפיסטמולוגיות לגבי ידע והדרכים לרכישתו, אמור להיבנות החזון החינוכי של בית הספר, וזה אמור לבוא לידי ביטוי במצע – ב"אני מאמין' של בית הספר. ביטוי אופרטיבי למצע אמור להימצא בתכנון הלימודים הבית-ספרי (התלב"ס). עקרונות ה-הל"ה החלופית מיושמים הן ברמת הכיתה (המעגל הצהוב המרכזי בחלקו העליון של הסביבון) והן ברמת הצוות הפדגוגי (המעגל הכתום המקיף את ההל"ה בכיתה). התובנות, שעלו ממחקרנו הקודם בנושא ואשר חוזקו בראיות שנאספו במסגרת הפרויקט, מצביעות על מאפיינים משותפים לתרבות ההל"ה בכיתה ובחדר המורים. מאפיינים אלה באים לידי ביטוי 'במודל הסביבון' בגזרות המשותפות לשני מעגלי ההל"ה. גזרות אלה כוללות את המאפיינים האלה:

  • דיאלוג: אינטראקציות הלמידה מאופיינות בדיאלוג (שיח לימודי) בונה, המתקיים בין מורים לתלמידים, בין תלמידים לבין עצמם, בין חברי הצוות הפדגוגי ובין המנהל למורים, לתלמידים ולהורים. (ראו למשל את קטעי הוידאו הבאים: דיון על הגבלת הילודה בשיעור גיאוגרפיה ודיון בנושא "סטריאוטיפים". דוגמאות מנותחות של אירועי שיח לימודי אלה ואחרים מופיעים במסך "הרחבה" ביחידה 6. במקטעים מכל אירועי השיח המנותחים אפשר לצפות במסך "קטעי וידאו" ביחידה 6).

מניתוח נתוני מחקרנו הקודם בנושא ומהראיות שנאספו במסגרת פרויקט זה עמדנו גם על תפקיד המנהל בענייננו, והצגנו אותו במודל כציר המרכזי של הסביבון, שכן תרומתו מתבטאת באיחוד כל המרכיבים וגיבושם לכדי מערכת קוהרנטית, אוטונומית, המקדמת את עצמה. במסך "קטעי וידאו" אפשר למצוא עדויות לכך בקטעי הראיונות שערכנו עם המנהלת ועם צוות הניהול בבית ספר "רקפת" (ראיון אראיון ב). תובנות נוספות שעלו, עניינן הקשרים עם הקהילה. כפי שאפשר לראות בתרשים 9.1, מיקומו של הסביבון הוא בתוך הקהילה ובכך באים לידי ביטוי קשרי הגומלין והשותפות הרעיונית והמעשית בין בית הספר להורים ולשאר חברי הקהילה. זאת, החל בשיתוף בעיצוב החזון החינוכי ובהצבת היעדים, דרך שימוש במומחי הקהילה לסיוע בלמידת המורים והתלמידים וכלה בהצגת תוצרי הלמידה לשיפוט ולהערכה על ידי הקהילה. (במסך "מסמכים" ביחידה זו אפשר לעמוד על הקשר בין בית הספר לקהילה (קטע מראיון בעניין אמנת בית ספר "רקפת"בקשה לסיוע הורים בנושאי החקר, תמונות – אמוץ קשישים בבית ספר "ירושלים" תמונה אתמונה ב ועם הפנים לקהילה בבית ספר "רקפת".)

אפשר איפא לראות בבית הספר קהילת למידה, ששותפים בה חברי הצוות הפדגוגי, התלמידים, ההורים וחברים אחרים מהקהילה הרחבה. הלמידה, המבוססת על עקרונות הקונסטרוקטיביזם, מתרחשת בה במעגלים שונים ובהרכבים מגוונים, הנוצרים אד-הוק, בין השותפים. בקהילה זו כולם לומדים ומלמדים, בוחנים ומעריכים את למידתם מתוך מטרה להשביחה. הישגי התלמידים הם רק אחד האינדיקטורים לאפקטיביות של קהילת למידה זו. הידע הנוצר בה הוא רב פנים וכולל סוגים שונים; חלקם משותפים למורים ולתלמידים: ידע בתחום הדעת וידע של מיומנויות הכוונה עצמית בלמידה, ואחרים קשורים להוראה: ידע פדגוגי כללי וידע ספציפי להוראת תחום דעת מסוים, ידע קוריקולרי, ידע על למידת ילדים, על התרבות בית-ספרית ועל מטרות החינוך ויעדיו (Shulman, 1987) וכן ידע מתודולוגי (למשל, על מחקרי פעולה), המאפשר בחינת העשייה והערכתה לשם השבחתה (Cochran-Smith & Lytle, 1993). איכותו של הידע הנבנה בתחומים אלה במסגרת הלמידה הבית-ספרית מעידה על האפקטיביות של קהילת למידה זו.

לסיום, החומרים שהצגנו ביחידה זו ובקודמותיה אמורים לשמש בסיס לדיונים בקהילות למידה שיקומו, כך אנו מקוות, בתוך בתי הספר ומעבר לבתי הספר ללימוד נושא ההכוונה העצמית בלמידה ואופן טיפוחה. הידע שייבנה בקהילות אלה יאפשר פיתוח דגמים מקומיים וייחודיים של התערבות מורים לטיפוח לומדים בעלי הכוונה עצמית בהתאם לאופיו של בית הספר והצרכים המיוחדים של אוכלוסיית תלמידיו. אנו מאמינות שהידע שייבנה בקהילות למידה אלה יעשיר הן את העוסקים בהיבטים התיאורטיים של הנושא והן את המיישמים אותו הלכה למעשה, וכמובן את התלמידים, שהם בראש מעייננו.

"החינוך הוא הדרך
האדם הוא המטרה"
א"ד גורדון