סיכום

בשמונה היחידות הקודמות הצגנו סקירות תיאורטיות וראיות אמפיריות המתייחסות למרכיבי הפסיפס שכותרתו "טיפוח הכוונה עצמית בלמידה". ביחידה זו ננסה לסרטט את הפסיפס השלם כמהות שהיא יותר מסכום חלקיה.

תחילה ניזכר בכל המרכיבים. אלה כללו: רציונל לטיפוח הכוונה עצמית בלמידה (יחידה 1); עקרונות ההל"ה החלופית (יחידה 2); אמונות הרווחות בבית הספר על ידע וידיעה ותפיסות הלמידה וההוראה, הנגזרות מהן (יחידה 3); החזון הבית-ספרי (מצע) – יעדים ומטרות ותרגומם האופרטיבי לתכנון לימודים בית-ספרי (תלב"ס) (יחידה 4) ותרבות ההל"ה ברמת הכיתה (יחידות 5, 6 ו-7) וברמת הצוות הפדגוגי (יחידה 8). בהנחה שהצלחנו להבהיר כל אחד ממרכיבים אלה, ננסה עתה לאחדם למערכת אחת. זאת נעשה באמצעות "מודל הסביבון", שעלה מנתוני מחקר קודם שערכנו בנושא (בירנבוים, 2000), מודל המתחזק מהראיות האמפיריות המוצגות ביחידות השונות הכלולות בסביבת למידה זו. המודל, שבתרשים 9.1, ממחיש את מערכת הקשרים בין המרכיבים השונים שנמנו לעיל.

תרשים 9.1
"מודל הסביבון" – ייצוג מערכתי של מרכיבי התרבות הבית-ספרית המטפחת הכוונה עצמית בלמידה ובהוראה

כפי שאפשר לראות בתרשים "מודל הסביבון", כל המרכיבים חוברים יחדיו למערכת דינמית אחת בשל ההלימה ביניהם (באנלוגיה לסביבון – כולם מתואמים ונעים יחדיו). סיבוב הסביבון מבטא את הדינמיות – הפעולה המתמדת של המערכת המכוונת לשינוי לשם שיפור. בבסיס המערכת אפשר לאתר את האמונות האפיסטמולוגיות על ידע וידיעה העוסקות בשאלה מה פירוש לדעת? מיקומן בבסיס הסביבון משקף את חשיבותן, שכן אמונות אלה מכתיבות את התפיסות של המורה ושל התלמידים על מהות הלמידה, דהיינו, הדרכים שבאמצעותן רוכשים ידע, וכנגזרת, את התפיסות באשר למהות תפקידם של המורה ושל התלמידים בתהליך ההוראה-הלמידה. אמונות אלה מכתיבות את הגישות של התלמידים ללמידה ושל המורה להוראה, ואלו משפיעות על אסטרטגיות ההוראה של המורה ועל אסטרטגיות הלמידה של התלמידים. אלה, בתורן, משפיעות על תוצאות הלמידה, דהיינו על איכות הידע. (Birenbaum, 2003; Hofer & Pintrich, 1997 ; Schommer, 1990). על בסיס האמונות האפיסטמולוגיות לגבי ידע והדרכים לרכישתו, אמור להיבנות החזון החינוכי של בית הספר, וזה אמור לבוא לידי ביטוי במצע – ב"אני מאמין' של בית הספר. ביטוי אופרטיבי למצע אמור להימצא בתכנון הלימודים הבית-ספרי (התלב"ס). עקרונות ה-הל"ה החלופית מיושמים הן ברמת הכיתה (המעגל הצהוב המרכזי בחלקו העליון של הסביבון) והן ברמת הצוות הפדגוגי (המעגל הכתום המקיף את ההל"ה בכיתה). התובנות, שעלו ממחקרנו הקודם בנושא ואשר חוזקו בראיות שנאספו במסגרת הפרויקט, מצביעות על מאפיינים משותפים לתרבות ההל"ה בכיתה ובחדר המורים. מאפיינים אלה באים לידי ביטוי 'במודל הסביבון' בגזרות המשותפות לשני מעגלי ההל"ה. גזרות אלה כוללות את המאפיינים האלה:

• דיאלוג: אינטראקציות הלמידה מאופיינות בדיאלוג (שיח לימודי) בונה, המתקיים בין מורים לתלמידים, בין תלמידים לבין עצמם, בין חברי הצוות הפדגוגי ובין המנהל למורים, לתלמידים ולהורים. (ראו למשל את קטעי הוידאו הבאים: דיון על הגבלת הילודה בשיעור גיאוגרפיה ודיון בנושא "סטריאוטיפים". דוגמאות מנותחות של אירועי שיח לימודי אלה ואחרים מופיעים במסך "הרחבה" ביחידה 6. במקטעים מכל אירועי השיח המנותחים אפשר לצפות במסך "קטעי וידאו" ביחידה 6).

•  רפלקסיה: רפלקסיה כהרגל דעת (habit of mind) נהוגה ברמת הארגון, ברמת המנהל, ברמת המורים וברמת התלמידים. זו נעשית מתוך רצון לשפר ולהשביח את העשייה והלמידה. (דוגמאות של רפלקסיה אפשר לראות במסך "קטעי וידאו" ביחידה זו: רפלקסיה ברמת הארגון – מדברי מנהלת בי"ס "רקפת" בנידון; ברמת התלמידים – תלמיד מתייחס לקושי שפתר, תלמידה מספרת על רפלקסיה שעשתה, ובמסך "מסמכים" רפלקסיה של תלמיד על מסוגלותו בכתיבה לנמען. דוגמאות נוספות לרפלקסיה – ביחידה 7). 
• אפשרות בחירה: אחד העקרונות המרכזיים עליהם מושתתת סביבת למידה המטפחת הכוונה עצמית בלמידה הוא מתן אפשרות בחירה. (במסך "קטעי וידאו" ביחידה זו אפשר לצפות בילדים המדברים בזכות אפשרות הבחירה הניתנת להם וכן בשיקולי בחירה של נושא הרצאה במסגרת הפצת ידע. דוגמאות נוספות ליישום עיקרון חופש הבחירה מופיעות ביחידה 5). 
• גמישות ופתיחות: מאפיינים אלה באים לידי ביטוי בחשיבת המנהל והצוות הפדגוגי בהתייחסותם לקליטת חידושים, בכל הנוגע לממדי זמן ומקום וארגון הלימודים וכן בתכנון מגיב (responsive) המתבצע ברמת המורה בכיתה וברמת התכנון הבית-ספרי הכולל. (במסך "קטעי וידאו" ביחידה זו אפשר לצפות במורה חדשה בבית ספר "רקפת" (ותיקה בהוראה) המתארת את הפתיחות והגמישות שנגלו לה בבית ספר זה. במסך מסמכים ביחידה זו אפשר למצוא ביטוי לפתיחות במסמך "יחסים". דוגמאות נוספות למאפיינים אלה – ביחידות 4 ו-5). 
• אחריות ומחויבות: מאפיינים אלה נובעים מעצם הגדרת תפקיד המורה ותפקיד התלמידים בתרבות ההל"ה החלופית. (במסך "קטעי וידאו" ביחידה זו אפשר לצפות בקטעים הבאים שעניינם אחריות ומעורבות: סדנת מורים ותלמידים העוסקת בסקר בית-ספרי שהם עורכים יחדיו, דברי חונכת וחניכה על יתרונות החונכות, עדות תלמידים, עדויות הורים בנושא. במסך "מסמכים" ביחידה זו אפשר למצוא קטעים מחוברת בנושא החונכות שהוכנה בבית ספר "רקפת". ראיות נוספות לאחריות התלמיד על למידתו מופיעות ביחידות 5 ו-7.) 
• למידה שיתופית: זו מתקיימת במעגלי למידה שונים: בסדנאות מורים, בעבודת חקר, במטלות ביצוע, בפרויקטים וכדומה. (במסך "מסמכים" ביחידה זו מופיע מסמך הכולל נקודות לשיחה ולדיון בנושא הוראת עמיתים. דוגמאות ללמידה שיתופית של מורים מופיעות גם ביחידה 8). 
• הערכה ומשוב: הערכה ומשוב מתקיימים כחלק אינטגרלי של הלמידה וכוללים: הערכה עצמית והערכת עמיתים על ידי התלמידים ועל ידי הצוות הפדגוגי. בין הראיות שאספנו בהקשר זה כלולות: רפלקסיות של תלמידים על עבודות החקר, הערכת מורים את ביצועי התלמידים, הערכה ומשוב של הצוות הפדגוגי על תכניות, על שיטות ואמצעים, ועל למידת עמיתים בקרב המורים, המלווה במשוב בונה. (במסך "קטעי וידאו" ביחידה זו אפשר לצפות במורים המעריכים את עמיתיהם, במשוב שנותנים תלמידים לעמיתיהם על הפצת ידע, בהערכה של מורים את עבודות תלמידיהם באמצעות מחוון. במסך "מסמכים" ביחידה זו אפשר לראות הערכה עצמית של מורה בבית ספר גבריאלי, משוב על יום קהילתי פתוח בבית ספר "רקפת", ושאלון למורה הצופה בהוראה של עמיתו. דוגמאות נוספות להערכה ומשוב מופיעות ביחידה 7). 
• אווירה דמוקרטית: בבית הספר שורה אווירה של שיתופיות, לפיה כל אחד יכול להשפיע – מורים ותלמידים כאחד. תלמידים ממלאים תפקידים בוועדות ובפעילויות של חברת הילדים, משתתפים בכינוסי פורום בית-ספרי וכדומה. (במסך "קטעי וידאו" ביחידה זו אפשר לצפות במנהלת בית-ספר "יצחק שדה" המדברת על מבנה חברת הילדים בבית הספר על רקע הפורום הנערך בו, וכן במנהלת בית ספר "רקפת" המדברת על תפיסתה את תפקיד המנהל ועל השיתופיות המתגלה במבנה הארגוני של בית הספר. במסך "מסמכים" ביחידה זו אפשר לראות תמונות שצולמו באירוע בחירות בבית ספר "יצחק שדה" – תמונה א, תמונה ב, תמונה ג, תמונה ד, תמונה ה. ראיות נוספות לאווירה הדמוקרטית השורה בבית הספר אפשר למצוא ביחידה 5). 
• כבוד ואימון הדדי: שוררים בין כל חברי הארגון הבית-ספרי: מנהל, מורים, תלמידים והורים. במסך "קטעי וידאו" ביחידה זו אפשר לצפות באם של אחת התלמידות בבית ספר "רקפת" המעידה על הכבוד והאימון ההדדי המאפיינים את מערכת היחסים בין המורים לתלמידים. 
•  יזמה, העזה: ניתן למורים ולתלמידים עידוד להעלות רעיונות, להציע שינויים, ליזום פעילויות. במסך "קטעי וידאו" ביחידה זו אפשר לצפות בתלמידים המספרים כיצד יישמו ידע שנרכש בעבודת חקר לטובת הקהילה. 
• מוטיבציה: מורים ותלמידים מגלים נכונות להשקיע מאמצים רבים בעבודתם מתוך עניין. קיימת בבית הספר תחושה של גאוות יחידה. במסך "קטעי וידאו" ביחידה זו אפשר לצפות בעדויות הורים על המוטיבציה הגבוהה של ילדיהם בביצוע עבודות החקר ובדברי המנהלת על המוטיבציה של הסגל הפדגוגי. ראיות נוספות למוטיבציה של התלמידים ללמידה אפשר למצוא ביחידה 5). 
• אמונה ביכולת: אמונה במסוגלות עצמית להתמודד עם המטלות שלקחו על עצמם מאפיינת את התלמידים והמורים וכן ניכרת אמונת המורים במסוגלותם של תלמידיהם להצליח. במסך "קטעי וידאו" ביחידה זו אפשר לצפות במדריכת מורים בבית ספר "הגליל" המדברת על אמונת המורים ביכולת תלמידיהם ובתלמידה המתייחסת למסוגלותה העצמית. 
• אכפתיות (caring): התייחסות אישית ודאגה לרווחת תלמידים ומורים מאפיינת את האווירה הבית- ספרית. בין הראיות לכך: מורים מגלים אמפתיה לקשיי התלמידים בתחום הלימודי, החברתי והרגשי; תלמידים מסייעים לעמיתיהם כחונכים. במסך "מסמכים" ביחידה זו מופיע מסמך שכתב תלמיד ובהמשך מופיעה תגובתה האמפתית של המורה. 
• העצמה: זו מאפיינת את יחסי המנהל עם המורים ויחסי המורים עם תלמידיהם. ההעצמה באה לידי ביטוי בכך שניתן עידוד למורים ולתלמידים להעלות רעיונות, להציע הצעות ליזום פעילויות ולהוציאן אל הפועל. במסך "קטעי וידאו" ביחידה זו אפשר לצפות בקטע מראיון עם מנהלת בית ספר "רקפת" שבו היא מתייחסת להעצמת מורים ותלמידים. 
• הנאה: המשפט "הרבה עבודה אבל כיף" נשמע פעמים רבות, הן מפי מורים בראיונות שנערכו עמם, שעה שהשוו בין עבודתם בבית הספר שבו הם עובדים לעבודתם בבית ספר אחר, והן מפי תלמידים בראיונות שנערכו עמם על עבודות החקר. במסך "מסמכים" ביחידה זו מופיע שיר שכתבו תלמידים בבית ספר "גולן" המשקף את הנאתם מעבודת החקר.

מניתוח נתוני מחקרנו הקודם בנושא ומהראיות שנאספו במסגרת פרויקט זה עמדנו גם על תפקיד המנהל בענייננו, והצגנו אותו במודל כציר המרכזי של הסביבון, שכן תרומתו מתבטאת באיחוד כל המרכיבים וגיבושם לכדי מערכת קוהרנטית, אוטונומית, המקדמת את עצמה. במסך "קטעי וידאו" אפשר למצוא עדויות לכך בקטעי הראיונות שערכנו עם המנהלת ועם צוות הניהול בבית ספר "רקפת" (ראיון א, ראיון ב). תובנות נוספות שעלו, עניינן הקשרים עם הקהילה. כפי שאפשר לראות בתרשים 9.1, מיקומו של הסביבון הוא בתוך הקהילה ובכך באים לידי ביטוי קשרי הגומלין והשותפות הרעיונית והמעשית בין בית הספר להורים ולשאר חברי הקהילה. זאת, החל בשיתוף בעיצוב החזון החינוכי ובהצבת היעדים, דרך שימוש במומחי הקהילה לסיוע בלמידת המורים והתלמידים וכלה בהצגת תוצרי הלמידה לשיפוט ולהערכה על ידי הקהילה. (במסך "מסמכים" ביחידה זו אפשר לעמוד על הקשר בין בית הספר לקהילה (קטע מראיון בעניין אמנת בית ספר "רקפת", בקשה לסיוע הורים בנושאי החקר, תמונות – אמוץ קשישים בבית ספר "ירושלים" תמונה א, תמונה ב ועם הפנים לקהילה בבית ספר "רקפת".)

אפשר איפא לראות בבית הספר קהילת למידה, ששותפים בה חברי הצוות הפדגוגי, התלמידים, ההורים וחברים אחרים מהקהילה הרחבה. הלמידה, המבוססת על עקרונות הקונסטרוקטיביזם, מתרחשת בה במעגלים שונים ובהרכבים מגוונים, הנוצרים אד-הוק, בין השותפים. בקהילה זו כולם לומדים ומלמדים, בוחנים ומעריכים את למידתם מתוך מטרה להשביחה. הישגי התלמידים הם רק אחד האינדיקטורים לאפקטיביות של קהילת למידה זו. הידע הנוצר בה הוא רב פנים וכולל סוגים שונים; חלקם משותפים למורים ולתלמידים: ידע בתחום הדעת וידע של מיומנויות הכוונה עצמית בלמידה, ואחרים קשורים להוראה: ידע פדגוגי כללי וידע ספציפי להוראת תחום דעת מסוים, ידע קוריקולרי, ידע על למידת ילדים, על התרבות בית-ספרית ועל מטרות החינוך ויעדיו (Shulman, 1987) וכן ידע מתודולוגי (למשל, על מחקרי פעולה), המאפשר בחינת העשייה והערכתה לשם השבחתה (Cochran-Smith & Lytle, 1993). איכותו של הידע הנבנה בתחומים אלה במסגרת הלמידה הבית-ספרית מעידה על האפקטיביות של קהילת למידה זו.

לסיום, החומרים שהצגנו ביחידה זו ובקודמותיה אמורים לשמש בסיס לדיונים בקהילות למידה שיקומו, כך אנו מקוות, בתוך בתי הספר ומעבר לבתי הספר ללימוד נושא ההכוונה העצמית בלמידה ואופן טיפוחה. הידע שייבנה בקהילות אלה יאפשר פיתוח דגמים מקומיים וייחודיים של התערבות מורים לטיפוח לומדים בעלי הכוונה עצמית בהתאם לאופיו של בית הספר והצרכים המיוחדים של אוכלוסיית תלמידיו. אנו מאמינות שהידע שייבנה בקהילות למידה אלה יעשיר הן את העוסקים בהיבטים התיאורטיים של הנושא והן את המיישמים אותו הלכה למעשה, וכמובן את התלמידים, שהם בראש מעייננו.

"החינוך הוא הדרך
האדם הוא המטרה"
א"ד גורדון