סביבת למידה המטפחת כישורים בתחום ניהול המשאבים

כפי שראינו ביחידה 1, כשירויות בתחום ניהול המשאבים מתייחסות ליכולתם של הלומדים לעצב את הסביבה הלימודית בהתאם לצורכיהם בביצוע המשימה. בבתי הספר שבהם ביקרנו במסגרת הפרויקט מושם דגש על היכרות מעמיקה של התלמידים עם מקורות מידע מסוגים שונים. סביבות הלמידה בבתי הספר אלה מכילות מאגר עשיר של משאבים הכולל מקורות כתובים (אנציקלופדיות, מילונים, ספרים, כתבי-עת, מאגרי מידע ממוחשבים) ; מקורות אור-קוליים (סרטים, מצגות, הצגות) ; מקומות (מוזאונים, ספריות); מקורות אנושיים (מומחים ואנשי מקצוע למיניהם, כולל הורים).
בבתי הספר האלה ישנו היצע של מקורות מידע מגוונים, אולם הם שואפים להסתמך על מקורות ראשוניים ועל נתונים גולמיים, אשר נאספים על-ידי הלומדים עצמם. הלומדים משתמשים בכלים שונים לאיסוף מידע, כגון: עריכת תצפיות, ראיונות, ניסויים, שאלונים ועוד. ראו, למשל, שאלון שחובר על ידי התלמידים בנושא "תופעות הלחץ החברתי" והועברו לאוכלוסיות שונות. (הנחיות לניתוח השאלונים)
ראינו שהתלמידים השתמשו במקורות ובחומרים מסביבתם הקרובה גם מחוץ לכותלי בית-הספר. הם מעודדים להיעזר בקהילה ובמוסדותיה כסביבה לימודית. קישור בית הספר אל הקהילה תומך בטיפוח ההכוונה העצמית בלמידה. יציאה מבית הספר לספריות עירוניות, לבתי חולים ולקופות החולים, ללשכות הרווחה, לאיסוף נתונים – כל אלה פותחים את בית הספר ואת הלומדים לחיים (זילברשטיין וחוב', 2001).
אולם, לא די בהימצאותם של מקורות מידע מגוונים ככל שיהיו. יש צורך לטפח בקרב התלמידים יכולות של שימוש מושכל במשאבים העומדים לרשותם בעת הצורך. בסביבת הלמידה המטפחת הכוונה עצמית מעודדים את הלומדים לבצע הכרעות המבוססות על שיקול זהיר של "בעד ונגד", של מחיר מול השלכות. בסביבה כזו מעודדים את הלומדים לחפש באופן מושכל סיוע בהתאם לצורכיהם. לשם כך, ישנה חשיבות שהלומדים יוכלו להגדיר את צרכיהם ואת מטרותיהם בבקשת סיוע. הגדרה ברורה וממוקדת, עשויה להביא לסיוע יעיל ומקדם לקראת השגת המטרה.
כשירויות של ניהול המשאבים מתייחסות גם ליכולת לתכנן זמן באופן יעיל לביצוע המשימה. בבתי הספר שבהם ביקרנו, הלומדים מתכננים תכניות אישיות ללמידה על מנת להשיג את המטרות שהציבו לעצמם. הם מנהלים לוח זמנים ומנסים לעמוד בו.