סביבת למידה המטפחת כישורים בתחום הבין-אישי

"את זרעי הדעת ניתן לזרוע בבדידות,
אך לטפחן בחברה".
סמואל ג'ונסון

למידה היא ביסודה תהליך חברתי והיא מתרחשת בסביבה חברתית (Vigotsky, 1978). אינטראקציה חברתית החושפת את הלומדים לחשיבה שונה משלהם עשויה ליצור את הבסיס להתפתחותם הקוגניטיבית. בלמידה שיתופית ניתנת לתלמידים אפשרות לבדוק את חשיבתם, לכן סביבה לימודית המציעה הזדמנויות ללמידה כזו תורמת להתפתחות הכוונה עצמית בלמידה. למידת עמיתים יוצרת קהילייה לומדת על כל מרכיביה. התלמידים כמו גם המורים יכולים להגיע למימוש רמות פוטנציאליות של יכולותיהם בעזרת הניווט והתמיכה (scaffolding) של עמיתיהם. נוסף ליתרונות הקוגניטיביים, למידה והוראת עמיתים מטפחת יצירתיות, כשירויות תקשור וערכים של נטילת אחריות וסובלנות לעמדות מנוגדות (לוין, 1999). במסך "קטעי וידאו" אפשר לצפות בתלמידים אשר חקרו על אודות מערכת השמש, ובמסגרת הפצת הידע מלמדים ילדים אחרים המתעניינים בנושא. קטע וידאו נוסף בתוך הסרטון ממחיש כיצד ילדים פותרים בזוגות בעיה מתמטית. בבתי הספר שהשתתפו בפרויקט, אחראים תלמידים בוגרים לחנוך תלמידים צעירים יותר. החונכים מתכננים מגוון פעילויות משותפות להם ולחניכים שלהם בהתאם לצורכיהם ולתחומי העניין המשותפים. במסך "מסמכים" אפשר לראות מסמך בנושא חונכות כפי שהוא בא לידי ביטוי בבית ספר "רקפת". דברי תלמידים בבית ספר "יצחק שדה", המובאים בקטע וידאו נוסף, מעידים על כך שתהליך החניכה נושא תרומה רבה הן לחניכים והן לחונכים.
הלומדים בסביבת למידה המטפחת הכוונה עצמית משתפים פעולה עם אחרים ומנהלים דיונים ושיחות לימודיות עימם. הם משתמשים, באופן מושכל, במדיה דיגיטלית על מנת לתקשר עם אחרים. הם משתתפים בדיונים המתנהלים במסגרת פורומים מתוקשבים, למשל, בנושאים המעניינים אותם. הלומדים משתמשים בכלים לתקשורת ממוחשבת על מנת לפתור בעיות או בעת דיון בדילמות עם עמיתיהם ממקומות שונים, עם מומחים ועוד.
בתהליכי הלמידה ישנו שילוב בין דיאלוגים המתקיימים בקבוצות גדולות או קטנות לבין תהליכי חקר אישיים של כל אחד ואחת מן הלומדים. הלמידה בקבוצות קטנות מקלה על הקשר, על החלפת משאבים, על תקשורת ועל תכנון משותף של אמצעים ומטרות. לפי מודל הלמידה השיתופית של ג'ונסון וג'ונסון (בתוך מרזאנו, 1998) "יכולת לקחת אחריות אישית" ו"תלות הדדית חיובית במסגרת הקבוצה" הן דינמיקות בסיסיות של למידה שיתופית ואינן מתרחשות באופן טבעי. ישנה חשיבות שבסביבת למידה יושם דגש על טיפוח כישורים של למידה שיתופית, של תקשורת בין-אישית וכדומה.
על מנת לטפח יעדים בתחום הבין-אישי יש צורך לפתח משימות הדורשות מהלומדים בקבוצה יכולת לשאת אחריות אישית וכאלה הדורשות קיום תלות הדדית בין חברי הקבוצה. בבתי הספר שבהם ביקרנו משתמשים בטכניקות מגוונות על מנת להשיג זאת, כגון: הטלת אחריות להיבטים שונים של משימה על חברים שונים בקבוצה, הטלת תפקידים אינטראקטיביים שונים על תלמידים, כגון סיוע, הקלטה, כתיבה וכדומה. המשימות צריכות לזמן רמת שיתופיות גבוהה, אשר יכולה לבוא לידי ביטוי באמצעים, בתוצרים וגם בתהליך הלמידה (הרץ-לזרוביץ ופוקס, 1987). בבתי הספר האלה התלמידים יכולים לפעול במשותף סביב אמצעים העוסקים באותו נושא לימודי, כמו: טקסטים, דפי עבודה, חומרי עזר ועוד. הם יכולים להידרש לתוצר משותף המתחבר, תוך תהליכי השוואה, מיון ויצירה משותפים. כמו כן המשימות יכולות לזמן ללומדים אפשרות לקיים תהליכים של תיאום, תקשורת רב-כיוונית, לנהל משא ומתן, דיון, שיחה, ויכוח, להציע הסברים, לספק מידע, לפתור בעיות במשותף וכדומה.