מתוך הבנה ש"טוב מראה עיניים" לשם למידה, צילמנו אירועי שיח אחדים בכתות שונות ובמקצועות לימוד שונים. אולם בשל מגבלות הטכנולוגיה לא ניתן היה להביא את אירועי השיח בשלמותם אלא רק מקטעים קצרים מהם. על מנת שמקטעים אלה יובנו בהקשר בו התרחשו מובא להלן תיאור של כל אחד מאירועי השיח. בהמשך מובא מיפוי של ארבעת אירועי השיח על-פי המחוון המוצע.

א. תיאור אירועי השיח
1. שיח בשיעור בנושא המים בישראל בכיתה ג' (בית ספר "רקפת", המורה סולי)
שיח לימודי שארך 14 דקות והתקיים תוך כדי למידת נושא המים בישראל תועד בהסרטה. במסך "קטעי וידאו" אפשר לצפות במקטע ערוך שאורכו כדקה מתוך שיח זה (קטע משיח בנושא המים).

במהלך לימוד נושא המים בישראל גילו התלמידים מידע ממקורות מגוונים: ערכו סקר בקרב תלמידי בית הספר, קראו כתבות בנושא, הוציאו מידע מהאינטרנט, חקרו חשבונות מים של צרכנים, שוחחו עם אחות בית הספר וצפו בתכנית הטלוויזיה "אולפן שישי" שעסקה במשבר המים בישראל. מטרת השיח הנוכחי הייתה לגלות מהן הבעיות בנושא המים שעלו מתוך תכנית הטלוויזיה, לבדוק כיצד הן מתקשרות לידע ממקורות המידע האחרים, לחשוב ביחד על פתרונות אפשריים ודרכי פעולה ישימים לגביהם. קבוצות שונות בכיתה דנו בנושא ואנו צילמנו את השיח שהתרחש באחת מהן, אליה הצטרפה המורה. מסקנות ורעיונות מכל שיח קבוצתי הובאו לאחר מכן לדיון כיתתי ובהמשך הם הועלו לדיון ולרפלקסיה במסגרת חדר-מורים-לומד.
בפתיחת השיח המצולם הציגה המורה את נושא הדיון בהקשר לפעילויות הלימודיות שקדמו לו ובהמשך הגדירה את מטרת השיח הנוכחי, כפי שניתן לראות מהקטע המשוכתב הבא:

מורה: "…עכשיו נעסוק במידע מתוך התכנית (מתקרבת אל התלמידים ומתיישבת בין שני ילדים) "מה גילינו, איזה בעיות צצו, בואו ניזכר". (משתמשת בלשון רבים – שמשמעו אנחנו לומדים יחד. מביטה בהם. התלמידים מגיבים מיד, ניכר שתכנית הטלוויזיה עניינה אותם). המורה יושבת ביניהם כלומדת שווה בין לומדים, וזה מעודד לשיתוף פעולה. השיח המתפתח הוא שיח רב-כיווני ומתקיים באווירה של פתיחות וגמישות שבאות בו לידי ביטוי דעות שונות. כל זה נעשה תוך עידוד הנוכחים להשתתף ולהביע דעה במהלך השיח, כפי שאפשר לראות בהמשך:
תלמיד: "הייתה בעיה שמטהרים את המים ואז שופכים אותם לים וזה בזבוז מים"
(השיח קולח, תלמיד שני עונה מיד)
תלמיד: "אני מסכים אתך ואני רוצה להוסיף שאין מים לחקלאות".
תלמידה: "הסיבה שהמים שטיהרו אותם נשפכים לנחל, היא בגלל שלא בנו שם תשתיות – מערכת שתוכל להביא לשדות את המים"
תלמידה: "כי יש בעיה של כסף"
תלמיד: "גם הראו בתכנית חקלאים שבאים בטענות שאת המים האלה יכולים להביא להם ואז יעלה להם פחות לגדל את היבול וגם לנו יעלה פחות לקנות את היבול".
תלמיד: "אבל בינתיים כשהמים מתבזבזים החקלאים קונים מים ואנחנו משלמים יותר כסף".
מורה (מסכמת את דברי התלמידים ומעלה שאלה להמשך הדיון): "מה שאני רואה מהדברים שלכם – שלא משתמשים במים שטיהרו אותם וזה בעקבות בעיה – כמו שצ. אמרה – בעיה של חוסר תשתיות, שנבעה ממה שד. אמרה, שיש בעיה בתקציב. מה אתם מרגישים בעקבות זה?
(המורה הקשיבה לדברי התלמידים. כשהרגישה שהם החלו לחזור על דברי עצמם ועל רעיונותיהם היא סיכמה את הרעיונות השונים שהועלו וניסתה לכוון את השיח לעבר הצעה לפתרון.
מורה (מביטה בתלמידים כאילו היא מצפה מכל אחד מהם לחשוב לעומק, משתמשת בהבעות גוף, ופונה באינטונציה המזמינה התייחסות רגשית): אנחנו שבמיוחד שמים לב לחיסכון במים, במיוחד לנו זה קורה. מה אתם מרגישים? (שוב חוזרת על כך) מה אתם מרגישים?
תלמיד: "…הוא הציע פתרון מגוחך לייבש את הגינות".
תלמידה: " בעצם אני מסכימה עם ע… יש פתרונות יותר טובים" מורה: "למשל"?
(התלמידה חושבת ואינה מגיבה)
מורה: "או קי תחשבי. כשיהיה לך פתרון תגידי" (מאפשרת לה לחשוב. שקט….).
רוב הנוכחים בשיח השתתפו בו באופן פעיל, הביעו את דעתם וניסו לשכנע אחרים. הייתה התייחסות בכבוד, תוך האזנה בסבלנות ובסובלנות של הנוכחים זה כלפי זה. המורה האזינה בקשב לדברי התלמידים ולפני כל סיכום או רישום החלטות תלמידים ביקשה מהם הסכמה. לאחר העלאת הבעיות הוצעו פתרונות שונים והתקיים עליהם דיון שבו נשקלו יתרונות וחסרונות של כל פתרון. הפתרונות שהוצעו היו: ניסוח מכתב לנציב המים, הכנת קלטת וידאו לנציב המים, גם מכתב וגם קלטת, גיוס כספים מהעירייה, מהממשלה ומהציבור. לדוגמה קטע משוכתב זה:
תלמיד: "בניית תשתיות הייתה פותרת את בעיית המים…"
תלמידה: " אך מהיכן הכסף לבנות תשתיות"….
תלמיד: "צריך לפנות לעירייה או לממשלה"…
תלמיד: "כן, ראינו ממש מאבקים פוליטיים. אתה תממן…אתה תממן…מי יממן…?
כולם: "כן נכון".
מורה: "נכון גם אני ראיתי. אז בעצם בגלל זה זה נשאר פתוח" (השיח קולח, לכל אחד יש מה לומר. ניכר שתכנית הטלוויזיה היתה מעניינת).
מורה: "רגע, ניתן לת. לדבר" (מאפשרת לתלמיד שלא דיבר עד אז לדבר).
תלמיד: "אני שמח שהוא אמר בשידור שצריך לחסוך….אני מאוכזב שהוא לא מוכן להתאמץ.."
מורה: (גם כאן המורה משקפת ומסכמת:) "אני רואה שאתם מאוכזבים….חלק אמרו ש……"
תלמידים: "נכון, מים זה החיים שלנו".
מורה: (מעודדת למציאת פתרון): "מה נעשה עם הרגשה זו. אם נשאיר אותה אצלנו, זה יעזור לנו"?
תלמידה: "לא, צריך למצוא פתרונות"
תוך כדי דיון המורה מזמינה את התלמידים לסכם את דבריהם כדי לרשום אותם. בכך היא מעודדת את הבניית הידע ומעלה את רמת החשיבה שלהם. כפי שנראה להלן:
מורה: "אז בואו נראה אילו פתרונות יכולים לעזור לנו כדי שלא נשאר עם הכעס … מה אנחנו יכולים לעשות? אני רושמת". (לוקחת עט ודף ומביטה בהם).
תלמיד: "נשלח לנציב המים קלטת שבה נסביר לו מה אנו חושבים".
תלמידה: "אבל יש חלק שלא רוצים לתרום".
תלמידה: "אז שיתנו 2-3 שקל וזה יתחבר להרבה".
תלמיד: "אפשר לבקש כסף מהעירייה".
תלמיד: "תקציבים ממקורות שונים, גם מהממשלה".
מורה: "אתם אומרים……". (המורה משקפת את הנאמר, מסכמת) טוב אז מה נרשום"?
תלמיד: "גיוס כספים".
מורה: "ממי"?
תלמידים: "מהעירייה, מאנשי ציבור וממשרדי ממשלה".
באווירה דמוקרטית ובהצבעה החליטו תלמידי קבוצה זו לקבל את כל הפתרונות שהוצעו בשיח. הם התחלקו לקבוצות עבודה, בחרו לעצמם עמיתים לביצוע המשימה ויצאו לפעולה כאשר כל חברי הקבוצה הסכימו שכל תת-קבוצה תבצע את משימתה וכל התוצרים יצורפו לבסוף ביחד. התלמידים התפזרו לאחר שחזרו והבהירו שוב את המטרה המשותפת שלהם, לעסוק בתכנון פתרון הבעיה בהתאם להצעות שהם עצמם הציעו.

2. שיח בנושא מיומנויות חקר בכיתה ד' (בית ספר "יצחק שדה", המורה זהבה)
(חלק משיח זה מתועד במסך "קטעי וידאו" בקטעים מיומנויות חקר 1, מיומנויות חקר 2 ו-מיומנויות חקר 3.

בשיח תועד שיעור במסגרת נושא חקר אישי הנגזר ממושג על-תחומי הנלמד לאורך שנת הלימודים בבית הספר. עניינם המשותף של הילדים בשיעור זה הוא תהליך החקר והמיומנויות הנדרשות לביצועו.

נושאי החקר השונים נגזרו מתוך מושג-על שעליו "עובדים" הילדים בכיתה. המושג קשור לכל תחומי הלימוד בכיתה. המושג שנבחר היה – שוויון. הרעיון המרכזי הנגזר ממושג-על זה הוא: כולנו שונים אך כולנו שווים.

זהבה פתחה את השיעור במליאה: "בואו נחשוב על כל תהליך הלמידה ונבדוק צעדים בתהליך החקר, איפה אנו נמצאים. נחשוב אחורה כדי להתקדם" זהבה עמדה ליד קיר שעליו נראה מודל החקר שעל פיו עובדים ילדי הכיתה. פתיחה זו של השיעור באמצעות הזמנת הילדים לחשוב אחורה עם "הבטחה סמויה" שתהליך זה יקדם אותם, עוררה עניין אצל הילדים וגרמה להם להצביע ולבקש להשתתף בשיחה.

ילדים שקיבלו רשות דיבור סיפרו על שאלת שהעלו לקראת מציאת מידע ממקורות מידע שונים. זהבה הקשיבה בסבלנות לדבריהם ומדי פעם הוסיפה שאלה משל עצמה, כזו שתמקד את הילד הדובר בעבודתו, לדוגמה: "איך את מתכוונת לבדוק את הנתונים?" או: "האם אתה מתכוון לחקור על כל המזרח הרחוק?"

לאחר הפתיחה זהבה חילקה לתלמידים דף הנחיה לדיון בקבוצה שלפיו הם נדרשו לשוחח על השאלה: "כיצד אנו מפיקים בצורה יעילה את המידע שלנו". זהבה ביקשה שישתפו אחד את חברו בידע שלהם והזכירה שכל אחד יכול להביע את דעתו כפי שמקובל בעבודה בקבוצה בכיתה זו (על הקיר רשומים 13 כללים לדיון בקבוצה).

הילדים בקבוצות השונות שיתפו את חבריהם לקבוצה בתהליך שעברו לגבי שאילת השאלות וחיפוש התשובות והמידע ממקורות שונים. במקביל לעבודת הילדים בקבוצות, זהבה עברה מקבוצה לקבוצה , קיבלה מידע על התהליך שעברו, שמעה על קשיים שבהם נתקלו הילדים במהלך עבודתם והנחתה את הילדים לשיחה שבה ינסו לפתור במשותף בעיות שעלו ועודדה אותם לתרום לקבוצה מניסיונם.

זהבה הרבתה לשאול שאלות ומיעטה להשיב. היא הגיעה לקבוצה שהיו בה חמש תלמידות חברות הקבוצה שסיפרו על עשייתן ועל מה שלמדו זו מניסיונה של זו.
זהבה שאלה: "מה קרה לכן בתהליך העבודה?"
תלמידה: בהתחלה לקחנו שתי שאלות. היינו בטוחות שהן טובות. הלכנו לספריה ומצאנו מלא חומר על הנושא אבל לא מצאנו תשובות לשאלות"
תלמידה: "ואחר כך ידענו חלק מהתשובות. זה מהידע הקודם שלנו, שלמדנו איתך"
זהבה: "לקחתם רק אותי כמקור מידע"
תלמידה: "לא. ראיינו גם אנשים וגם עשינו סקר"
זהבה: "מדוע השתמשתן בסקר?"
זהבה לא מיהרה להביע את דעתה. היא כיוונה את חברות הקבוצה לשחזר את התהליך שעברו ולקשור זאת לידע הקודם שלהן, על מנת שבסופו של דבר הן יגלו בעצמן את סיבת הקושי שבו נתקלו. במהלך השיחה זהבה ניסתה לקשור את הידע הקודם שלהן לתהליך הנוכחי.
זהבה: " בצורה כזו של חקירה השתמשתם רק בעבודה זו?"
תלמידה: "לא. בשנה שעברה, עם המים….."
זהבה: "וזה עזר לכן? הרגשתן שאתן יותר מוכנות השנה?"
במהלך השיחה אחת התלמידות סיפרה ששאלה אנשים על הנושא שלה "אז אחד אמר כן ואחד אמר לא ואז שאלתי את אבא שלי והוא ענה לי על השאלה"
זהבה: "יפה מאוד. וזה מעלה לי רעיון לתת לכן חומר למחשבה, מה אתן עושות ומה קורה לכן כמראיינות כשאתן מקבלות שתי תשובות שונות על אותה שאלה?" זהבה גילתה גמישות לבצע שינויים המתבקשים מהנושא שהועלה בקבוצה. היא "גייסה" את הבעיה שאחת התלמידות העלתה על מנת לעורר את חברות הקבוצה לחשיבה. היא לא פתרה את הבעיה והקדישה לתהליך הפתרון זמן, בתנאי שהנושא יידון על ידי חברות הקבוצה.

בתום השיחה, זהבה ביררה מה כל אחת מחברות הקבוצה למדה משיחה זו ומה בכוונתן לעשות בהמשך. זהבה: "במה מפגש זה עזר לכן? ממה נתרמתן במפגש הזה?" אחת התלמידות לא הגיבה ולא סיפרה על התרומה שהמפגש תרם לה. זהבה החליטה לפנות אליה באופן אישי ושאלה אותה, תוך ציון שמה, במה המפגש תרם לה. כשהתלמידה לא הצליחה למקד את דבריה, זהבה עזרה לה : "אני אעזור לך. כשאת תרצי לבדוק שתי שאלות חדשות, מה תעשי עכשיו? מה תעשי בפעם הבאה שלא עשית הפעם כשתרצי לחקור, מה תעשי עם כל הנושא של שאלות?" זהבה עודדה אותה להמשך חשיבה והשתמשה באופן מושכל בטכניקות מגוונות לקידום השיח אתה.

3. שיעור על מושג על-תחומי "שוויון". הנושא הנדון : סטריאוטיפים. (כיתה ו' בית ספר "יצחק שדה", המורה: תמי)
במפגש הראשון בנושא, תמי חילקה את הילדים לקבוצות. על הלוח רשמה תמי מספר היגדים המתארים מצבים בהם באים לידי ביטוי סטריאוטיפים בחברה. הילדים התבקשו לדון בקבוצות בהיגדים אלה ולהתייחס אליהם. עם סיום העבודה בקבוצות, התבקשו הילדים לשבת במעגל לשיחה ודיון כיתתי (חלק משיחה זו מתועד במסך "קטעי וידאו" בקטעים סטראוטיפים 1 ו-סטראוטיפים 2.

תמי פתחה את השיחה, וסיפרה לילדים שצפתה בהם במהלך עבודתם וראתה שהיו ויכוחים וחלוקי דעות בין הילדים בקבוצות השונות. היא ביקשה מהילדים להתייחס למה שקרה בקבוצות ולשתף את כל ילדי הכיתה בתהליך ובתכנים בהם דנו בקבוצה. למעשה תמי הציבה בפני הילדים את מטרת הדיון וקישרה אותו לידע הקודם של המשתתפים.

במהלך השיחה והדיון, תמי הציגה סוגים שונים של שאלות שקידמו את הדיון. היא שאלה שאלות בתחום התוכן, שאלות פוריות המעודדות העמקה ואף כיווני חשיבה שונים. לדוגמה:
"איך לדעתכם אפשר לפרוץ את המעגל הזה ולתרום למען השוויון בחברה?"
ודוגמה נוספת לסוג השאלות התוכניות שתמי שאלה- "מה זה סטריוטיפ?"
סוג אחר של שאלות מקדמות דיון שתמי שאלה הן השאלות המזמינות את המשתתפים להגיב ולהתייחס לנאמר על ידי המשתתפים השונים וזאת מבלי לסטות ממוקד הנושא המצוי על סדר היום שלהם. לדוגמה:
"מה דעתכם על מה שאמרה ל.? "
"איך זה מתקשר לנושא שוויון? "
"אתם מסכימים למה שנאמר עכשיו?"

בצפייה בקטעי הוידאו כדאי לשים לב לצורת השיח המתנהלת בכיתה. תמי כמעט ואינה מתערבת. ילדים מתייחסים באופן טבעי אחד לדברי השני ועושים זאת תוך שמירה על כללי השיח ותרבות השיחה.

הילדים מתייחסים אחד לדברי השני ואף מציינים לאיזה חלק מדברי הדובר הקודם ברצונם להגיב. הילדים מציינים אם הם מסכימים או אינם מסכימים עם דברי הדובר שקדם להם ואף מנמקים את דבריהם. ניתן להתרשם שזוהי תרבות השיח הנהוגה בכיתה לאורך זמן ואין זה מקרה חד-פעמי.

4. שיעור התמחות בגיאוגרפיה לילדים מכיתות ז' שבחרו להתמחות במקצוע זה (שיעורי התמחות). הנושא: אנשים במרחב . תת נושא: הגבלת הילודה בסין. (המורה: שרה, בית ספר "יצחק שדה".)

הילדים למדו בשיעורים קודמים על תנאי הטבע והקשר שלהם לתפקודו של האדם. כיצד האדם מתמודד ומפיק את המיטב מתנאים אלה. שרה מספרת שהילדים למדו על קצב גידול האוכלוסיה בעולם באמצעות מפות, דיאגרמות, אוסף נתונים וכתבות רלוונטיות מהעתונות. קטע מראיון עם המורה שרה. מופיע במסך "קטעי וידאו".
בקטעי הוידאו הקצרים בהם תצפו, קטעים שנגזרו מתוך שיעור זה הצגת הנושא ו-דיון על הגבלת הילודה, כדאי לשים לב לאופן השיח בו נוקטים הילדים והתייחסותם לדברי חבריהם.

שרה פותחת את השיעור במליאה בסיכום קצר של הנלמד במסגרת הנושא ובכך מקשרת את המתדיינים לנושא הדיון. שרה מזכירה לילדים שהנושא שעל הפרק הוא קצב גידול האוכלוסייה במדינות מתפתחות לעומת מדינות מפותחות. שרה תולה על הלוח בריסטול עליו כתוב: "משפחה אחת- ילד אחד" ובריסטול שני עליו כתוב : "סין".

שרה היא זו המציגה את הבעיה לדיון ושואלת האם לשלטונות יש זכות לכפות על האזרחים את מספר הילדים המותר להביא לעולם. שרה מבקשת מהילדים להגיב ולומר את דעתם.

לאורך כל הדיון המתפתח בכיתה שרה היא זו הנותנת את רשות הדיבור ודואגת שכל אחד יוכל להביע את דעתו. הילדים מתייחסים לבעיה ובו זמנית מתייחסים אחד לשני, תוך הבעת הסכמה או אי הסכמה. שרה כמעט ואינה מתערבת בדיון אולם במקומות מסוימים, היא מוצאת לנכון להתערב, היא ממקדת את הדיון ואף מוסיפה מידע על מנת לחדדו ולהוסיף עליו נדבך נוסף:
"אני רוצה לחדד את העניין"… (שרה מוסיפה מידע בנושא, ושואלת): "האם לדעתכם זה מוסרי?"

במקומות מסוימים לאורך הדיון, שרה חוזרת על הרעיון המרכזי שהועלה על ידי הדובר וממקדת את דבריו:
"זאת אומרת שהפתרון הוא לטובת האזרחים"
"זאת אומרת הפתרון נראה לך לחלוטין"
"צריך לחשוב על פתרון אחר, אתה אומר"

התרשמותנו היא שקיימת בכיתה זו, כמו בכיתות אחרות בבית הספר, עבודה מעמיקה עם הילדים על תרבות השיחה והדיון, והשיחה שתועדה מייצגת תרבות זו. כפי שנוכחנו בשיחה זו הילדים מקשיבים אחד לדברי השני בסבלנות וסובלנות, מתייחסים אחד לדברי האחר באופן רלבנטי ומנומס, מביעים דעות שונות ומעלים מגוון רעיונות תוך נסיון לשכנע אחד את השני בעמדותיהם. במקביל שומרים הילדים על הכבוד לדברי האחר גם אם דעותיו אינן מקובלות.

ב. מיפוי אירועי השיח
על-פי המחוון (לוח 6.1 ) סרטטנו פרופיל של כל אחד מארבעת אירועי השיח שתוארו לעיל. בפרופיל (לוח 6.2) להלן מציינים המספרים את רמת השיח בכל אחד מהקריטריונים על פי נקודות הקבע שבמחוון.

לוח 6.2
מיפוי אירועי השיח על פי המחוון

נקודות הקבע: 5 – שיח במיטבו, 3 – שיח בדרך, 1 – שיח לכאורה, 2 ו-4 – דרגות ביניים.

אם תבחרו לצפות בקטעי הוידאו המתעדים את השיחה והדיון הכיתתי, באירועי השיח שתוארו לעיל, נסו לנתח אותם על פי המחוון המוצע ולסרטט את הפרופיל של כל שיח. תוכלו להשוות את הפרופיל שסרטטתם לזה המופיע בלוח 6.2. אירועי שיח נוספים מופיעים במסך "קטעי ווידאו" (שעור חשבון; שעור תנ"ך ובמסך "מסמכים" (תצפית בשעור חשבון). לאחר שתצפו בקטעי הווידאו ותקראו את התצפית תוכלו לנתחם באמצעות המחוון (לוח 6.1). מומלץ לאסוף תיעודים נוספים מתוך ההקשר הבית ספרי והכיתתי שלכם ולנתחם על מנת להפיק משוב בונה לשיפור רמת השיח העתידי. ברור כי ניתוח תיעודים נוספים יאפשר המשך פיתוח המחוון על ידי עידון נקודות הקבע, ואפשר שאף יתווספו קריטריונים בממדים השונים של המחוון.