יחידה 4: יצירת חזון משותף (מצע בית ספרי) ותוכנית לימודים בית ספרית (תלב"ס), צופיה יועד

"אי שם מעבר לקליפה, נמצא קול קטן
שעצם לחישתו יכולה להשתיק צבא של טיעונים.
הוא עומד לבדו, בפסק הדין הסופי,
בשאלה:- האם דרשנו מעצמנו מספיק? ובהלימה לכך-
האם נסכנו מספיק השראה באלה הסובבים אותנו?"
ניו-יורק טיימס

בפרק זה נבהיר בקצרה שני מושגים הקשורים בתהליך הצבת מטרות ויעדים ובמבנה הלימודים המתפתח בבית הספר.

1. מצע בית ספרי (התפיסה החינוכית המוצהרת של בית הספר)
2. תלב"ס (תוכניות פעולה וקדימויות בעשייה החינוכית בבית הספר)

המצע הבית ספרי כולל שלושה מרכיבים עיקריים:
הנחות יסוד, מטרות, עקרונות ביצוע. על מרכיבים אלה תוכלו לקרא בהמשך.
התלב"ס הינו תוצר ישיר של המצע הבית ספרי, והוא מציג את הרכב ומבנה תוכנית הלימודים הייחודית של בית הספר, הן ברמה של התאמת תוכניות פורמליות לצרכי קהילת בית הספר והן ברמה של פיתוח תוכניות חדשות שאינן מופיעות בתוכניות הרשמית של משרד .
יסודו של תהליך פיתוח תוכנית לימודים בית ספרית (תלב"ס), בזיהוי והצהרת כוונות ואמונות מפתחיו. אלה עומדים בבסיס המצע הבית ספרי. (תרשימים מבהירים על הקשר בין מצע לתלב"ס תוכלו לראות במסך השאלות)

"אם אינך יודע לאן אתה הולך,
אתה יכול יום אחד למצוא את עצמך במקום אחר"
אנונימי

המצע הבית ספרי
"תכליתו של המצע להציב את יעדי החינוך של המוסד, לנסח את העקרונות של מדיניות החינוך במוסד ולעצב את התרבות או האתוס המתפתחים בו" (זילברשטיין, עמנואל, צבר בן-יהושע, 1995. עמ' 121).

המצע הכתוב של בית הספר נובע משני מקורות מרכזיים:

• מדיניותו המוצהרת של משרד החינוך (ראו מסמכים כגון: חוזר מנכ"ל, תוכנית הלימודים- סילבוס, הצעות לתוכנית ליבה, קביעת הסטנדרטים (קביעת רמת ההישגים הנדרשת במקצועות השונים). המעוניינים בהרחבה- עיינו אצל פרידמן, פילוסוף (2001)
• אמונות ותפיסות האנשים בקהילת בית הספר. אמונות ותפיסות המתגבשות תוך כדי איתור צרכים ורצונות, למידה משותפת, דיונים ודיאלוגים מתמשכים (ראה יחידה 3: הנחות יסוד).

ברור התפיסות והאמונות העומדות בבסיס שני מקורות אלו, הממלכתיים והאישיים, וניסוחן (תוך הסכמה מלאה של כל השותפים) למצע הבית ספרי, משמשים מצפן ובסיס לכל העשייה החינוכית בבית הספר. המצע מהווה חזון משותף, יוצר מחויבות למימושו ומפתח את האחריות האישית והקבוצתית של אלו שהיו אחראיים לחיבורו.

"במקום שבו קיים חזון אמיתי אנשים מצטיינים ולומדים, לא משום שאומרים להם, אלא מפני שהם רוצים בכך……יצירת חזון משותף מטפחת מחויבות לטווח הארוך" (סנג'י, 1995).

המצע הכתוב כולל שלשה מרכיבים מרכזיים ובסיסיים: הנחות יסוד, יעדים חינוכיים ועקרונות ביצוע כמפורט להלן:
א. הנחות היסוד. זהו מרכיב אידאולוגי, המבטא את פילוסופיית החיים, ההשקפות החינוכיות, אמונותיהם ותפיסותיהם ומערכת הערכים של צוות המורים בבית הספר, ובמקרים רבים אף של ההורים בו. הנחות היסוד יכולות לכלול אמונות האנשים וגיבוש תפיסותיהם את הידע במשמעותו החדשה בעידן הפוסט-מודרני, דמות הבוגר הרצויה וההצדקות לכך, תפיסת ההוראה והלמידה העדכניים, עקרונות החינוך ההומניסטי, תפיסת השינוי בחברה הפוסט-מודרנית וכו'.

הטיפול והדיון בהנחות יסוד כאלה ואחרות, מקורם א. ברצונות וצרכים של האנשים בקהילת בית הספר, ב. בניירות עמדה, חוזרי מנכ"ל ומסמכים רשמיים אחרים של משרד החינוך.

ב. יעדים חינוכיים. היעדים נובעים מן הצרכים, הרצונות והאמונות של קהילת בית הספר ונמצאים בהלימה להנחות היסוד ולמטרות-העל של החינוך בארץ.

את הגישות החינוכיות והיעדים הנגזרים מהן, נוכל לאפיין ולמיין על פי ארבעה סוגי מטרות-על חינוכיות:

1. מטרה אקדמית-אינטלקטואלית השמה את פיתוח הידע, המיומנויות, עיצוב ההרגלים וההתנהגויות במרכז המחשבה החינוכית.
2. מטרה ערכית-מוסרית- חברתית הדוגלת בהנחלת נורמות וערכים חברתיים אוניברסליים ולאומיים.
3. מטרה פידוצנטרית-פרוגרסיבית המעמידה את הלומד במרכז , שמה דגש מיוחד על פיתוח ההומניזם והדגשת הצורך במיצוי הפוטנציאל של הלומד ומאוויו.
4. מטרה טכנולוגית-עתידנית, השמה דגש על חינוך לקראת נטילת תפקידים ומעורבות בחברה משתנה. (זילברשטיין וחובריו, 1995, 1998.)

ג. עקרונות ביצוע. עקרונות אלה הנם תרגום אופרטיבי של שני המרכיבים הקודמים, ומנוסחים כדרכי פעולה ועשייה להשגת היעדים המוסכמים. העקרונות מפרטים את אופן המבנה האירגוני של בית הספר, דרכי ההוראה והלמידה בו, נורמות התנהגות של מורים ותלמידים, דרכי העבודה עם ההורים והקהילה וכד'. עקרונות אלה מייצגים ומנחים את מדיניותו הייחודית של בית הספר.

עקרונות הביצוע המנוסחים במצע, יכוונו את צוות המורים לחיפוש דרכים אופרטיביות למימושם של היעדים המוצהרים והמוסכמים וישפיעו ישירות על המבנה הארגוני של בית הספר ועל מבנה הלימודים בו (מערכת השעות, תוכנית הלימודים וחומרי הלמידה, עיצוב הסביבה הלימודית, הקשר עם ההורים והקהילה).

כל אלה ישפיעו וינחו את הצוות ביציאה להשתלמויות רלוונטיות ובקיומה של ההשתלמות הבית ספרית. כמו כן תהייה ליעדים אלה השפעה רבה על תפיסת הערכה בבית הספר.
כתוצאה מכך, עבודת המורה בכיתתו תקבל ממדים חדשים ונוספים על אלו שהיו נהוגים עד כה. (ראו מצע בית ספר יצחק שדה, מצע בית ספר רקפת, האמנה שלנו בית ספר הגליל, אני מאמין בית ספר רקפת) נסוחו של המצע הינו ממושך וכרוך בדיאלוגים מתמשכים ובלמידה של כל הגורמים השותפים בניסוחו (ראו תצפית על ישיבת מורים בבית ספר). חברי הצוות צריכים להגיע להכרעות והסכמות סביב המצע הרעיוני וכל הכרוך בו (ראו חדר מורים לומד, בית ספר הגליל). זהו תהליך לא פשוט ולא קל, כדין כל הכרעה דמוקרטית. תהליך זה יכול להוביל אנשים לשינוי בעמדות ובאמונות שלהם, מה שדורש השתנות מבפנים. זהו תהליך ארוך וקשה ולעיתים אף מכאיב, אולם ללא תהליך זה לא יתרחש שום שינוי אמיתי בעשייה של המורים, גם אם היו שותפים לניסוח נייר כזה או אחר (לוין ונבו, 2000). יחד עם זאת, שיתוף המורים בתהליך קביעת וניסוח המצע, גורם לא אחת להרגשת גאוות יחידה, למעורבות רבה בנעשה ומעלה את המוטיבציה הפנימית של המורים לשינויים הנדרשים בעבודתם. (ראו: חדר מורים לומד בנושא התעודה – בית ספר יצחק שדה, חדר מורים דן על שינוי תעודות – בית ספר יצחק שדה).
כאמור, תהליך ניסוחו וקביעתו של המצע אינה פעולה חד-פעמית. זוהי פעולה מתמשכת, תוך בדיקה עצמית וקביעת אמות מידה לשיפוט וביקורת עצמית (לוין ונבו, 2000). תהליך זה חוזר על עצמו מידי שנה , בה נדרש הצוות לרה-ניסוחו והכנסת שינויים מתבקשים. (ראו דוגמא לטיוטת רה-ניסוח של מצע בבית ספר גבריאלי).

(להרחבה והנחייה אופרטיבית בנושא, ניתן להעזר, בין השאר, בספרים: זילברשטיין, מ. וחובריו, (1998). תכנון לימודים בית-ספרי בחדר המורים- ספר למנחים, תכנון לימודים בית-ספרי בחדר המורים- ספר למורים משתלמים, קובץ ראשון, הוצאת משרד החינוך, המינהל הפדגוגי, האגף לחינוך יסודי ואוניברסיטת תל-אביב, בית-הספר לחינוך, היחידה לתכנון לימודים בית-ספרי).