קיצורי דרך
יחידה 1: הכוונה עצמית בלמידה והרציונל לטיפוחה
יחידה 2: עקרונות ה-הל"ה (הוראה-למידה-הערכה) החלופית
יחידה 3: הנחות יסוד להתערבות המכוונת לטיפוח לומדים בעלי הכוונה עצמית
יחידה 4: יצירת חזון משותף (מצע בית ספרי) ותוכנית לימודים בית ספרית (תלב"ס)
יחידה 5: סביבת לימוד המטפחת הכוונה עצמית
יחידה 6: שיח לימודי
יחידה 7: משוב והערכה בכיתה
יחידה 8: בית הספר כארגון לומד – מיקוד בלמידת המורים
יחידה 9: מאפייני התרבות הבית-ספרית המטפחת הכוונה עצמית בלמידה ובהוראה
כלים לאיסוף ראיות על הלמידה ותוצאותיה
כאמור, עניינה של הל"ל הוא באיסוף, ניתוח ופירוש ראיות על הלמידה לצורך מתן משוב לקידומה. ב"הערכה של הלמידה" (הש"ל) יש צורך באיסוף ראיות באמצעות מגוון כלים לצורך מתן פירוש אינטגרטיבי על ביצועי הלומדים והישגיהם. מגוון הכלים יכול לכלול מטלות מסוגים שונים, אשר המשותף להן הוא היותן מסוג "ביצועי הבנה" (Perkins & Blythe, 1994). (דוגמאות אחדות למטלות מסוג זה – במסך המסמכים ביחידה 5).
כפי שהזכרנו ביחידה 2, שלושת הכלים המרכזיים בהערכה חלופית לאיסוף ראיות לצורך ההערכה הם: מטלות ביצוע, יומנים לתיעוד הלמידה ותלקיט (פורטפוליו). להלן יובא תיאור קצר של כל אחד מהם:
א. מטלות ביצוע
מטלות ביצוע נועדו להעריך מיומנויות חשיבה גבוהות כגון: תכנון, העלאת השערות, ארגון מידע ומיזוגו, ביקורתיות, הסקת מסקנות, הערכות וכדומה. מטלות הבצוע בדרך כלל אינן מבוצעות בלחץ זמן ובמהלך ביצוען מותר השימוש בכלי עזר שבהם משתמשים בחיים לביצוע מטלות מאותו סוג (כגון: מילון, מחשבון, מחשב, ספרי עזר וכדומה). המטלות מורכבות, לרוב מאפשרות פתרונות שונים או דרכי פתרון שונות. הן אינן מובֽנות בצורה חד-משמעית ולכן על התלמיד או התלמידה להַבֽנות את הבעיה או לנסח אותה בטרם החלו בפתרונה. המטלות מאפשרות עבודה בצוות, אם משום גודלן או משום שהן מאפשרות מגוון גישות או פרספקטיבות, או משום שהן מאפשרות להעמיק את ההבנה באמצעות הדיון הקבוצתי. המטלות דורשות לרוב תכנון וביצוע חקירה ומאפשרות לתלמידים בחירה ובקרה על עבודתם. הן מספקות הזדמנות להערכה עצמית ולרפקלסיה.
המטלות אמורות להיות בעלות משמעות אישית ללומדים, מעניינות ומאתגרות. הן ברובן מטלות אינטראקטיביות הדורשות לערוך קישורים בין חלקים נפרדים של תכנית הלימודים. ראוי לציין כי לא כל המאפיינים חייבים לבוא לביטוי בכל מטלת ביצוע. כפי שאפשר להסיק מרשימת המאפיינים, עבודת חקר על סוגיה השונים הינה מטלת ביצוע.
המחוונים מהווים כלי לבדיקת איכות הביצוע במטלה. מטרתם לאפשר בדיקה אובייקטיבית (בלתי תלויה במעריך) עד כמה שאפשר. ישנם שני סוגים של מחוונים: הוליסטיים ואנליטיים. מחוון הוליסטי דורש מהמעריך לתת הערכה המתייחסת לאיכות הכוללת של התגובה על פי רמות ביצוע המתוארות בו. אלה מכונות נקודות קבע (benchmarks) ומתארות איכויות שונות של ביצוע. מחוון אנליטי, לעומת זאת, דורש מתן הערכות נפרדות להיבטים או לממדים שונים של התגובה. כל ממד מכיל קריטריונים המתייחסים למרכיבי הממד ותיאור של נקודות קבע שונות המתארות רמות ביצוע שונות בממד המסוים. הממדים שהערכת הביצוע בתחום מסוים מבוססת עליהם צריכים לשקף את המאפיינים המרכזיים של ביצוע איכותי בתחום זה.
במהלך פיתוח המטלות חשוב לבחון את הקשר בין היעדים, שאת מידת השגתם מבקשים להעריך, לבין המטלה ולבין המחוון לפיו מעריכים. לפיכך תהליך הפיתוח הינו תהליך ספירלי, שבו נעים הלוך וחזור בין שלושת המרכיבים הללו ומשפצים אותם על מנת להשיג הלימה מרבית ביניהם.
במסך קטעי ווידאו ביחידה זו אפשר לצפות במורות המעריכות עבודות תלמידים באמצעות מחוון. במסך "מסמכים" אפשר לראות דוגמאות לקריטריונים ולמחוון להערכה בתחום הרגשי (מסמכים א', ב'), להערכת הפצת ידע (מסמכים א' ו-ב'), לתיהלוך טקסט, לתלקיט בכתיבה וכן לקרוא הסברים של תלמידים לגבי מחוונים (מסמכים א', ב', ג').
ב. יומני למידה
יומני למידה נועדו לתעד את הרפלקסיות של התלמידים על חומר הלימוד ותהליך הלמידה שלהם. על פי תורתו של ויגוצקי (Vigotzky, 1978) הרפלקסיה הכתובה אמורה לסייע בבניית משמעות, שכן הכתיבה מאפשרת לבחון את המחשבות ואינה רק המללה שלהם אלא הבנייה שלהן (שריג, 1997). היומן מספק ראיות בעלות ערך הערכתי רב. אפשר להעריך באמצעותו את איכות הידע של הלומדים (Sarig, 1996) וכן את כשירותם הרפלקטיבית (Birenbaum & Amdur, 1999). התיעוד ביומן מאפשר ללמוד על האסטרטגיות המטה-קוגניטיביות שהפעילו הלומדים במהלך הלמידה, על הקשיים שבהם נתקלו ועל האופן שבו התגברו עליהם, על הרגשתם לגבי המטלה, על החלקים שהיו קלים עבורם וכדומה. יומני למידה משרתים איפה שתי מטרות: למידה והערכה. במסך "מסמכים" אפשר לראות קטע מיומן למידה של תלמיד ואת תגובת המורה וכן דוגמאות לרפלקסיות של תלמידים בעקבות עבודה על מטלת ביצוע בתנ"ך. במסך "קטעי ווידאו" אפשר לצפות בתלמידה המספרת על רפלקסיה שעשתה.
ג. תלקיט (פורטפוליו)
התלקיט הינו אוסף מכוון של עבודות (בתהליך או גמורות) של התלמיד או התלמידה, המציג את מאמציהם, התקדמותם והישגיהם בתחום מסוים או בכמה תחומים.
כאשר התלמידים מתבקשים להכין תלקיט חשוב לשתפם בבחירת תוכן התיק, להבהיר את הקריטריונים לבחירת החומר שייכלל בתלקיט ואת הקריטריונים להערכת התלקיט. חשוב גם לשתף את התלמידים בקביעת הקריטריונים ובתהליך ההערכה. נוסף ללקט העבודות על התלמידים לכלול רפלקסיה – חשיבה על העשייה וכן הסבר על מבנהו ותוכנו של התלקיט וכן הסברים מדוע נבחר הלקט הכלול בו וכיצד הוא מאפשר לקורא לקבל תמונה מלאה על הלומד או הלומדת. אפשר לכלול בתלקיט גם הערכות עמיתים והתייחסות התלמיד או התלמידה אליהן. התלקיט יכול לכלול ראיות כתובות, מוקלטות, מצולמות, דגמים, וכדומה ויכול להתנהל במחשב (תלקיט דיגיטלי).
להלן מאפיינים אחדים של תלקיט:
- מכשיר המשלב הוראה והערכה;
- מכשיר להערכה מתמשכת של תהליך ותוצר;
- דרך ליצירת דו-שיח ושיתוף פעולה מתמשך בין המורה לתלמיד, שבו שניהם מעריכים במשותף, את התקדמות התלמיד בלימודים;
- שיטה המאפשרת ראייה מקיפה של הישגי התלמידים בטווח תכנים רחב;
- דרך לתיעוד מקיף של דמות התלמיד או התלמידה בתחום תוכן מסוים. מאפשר ביטוי לאינטליגנציות מרובות, ליצירתיות, לחשיבה ביקורתית ולתהליכים מטה-קוגניטיביים;
- מכשיר המאפשר לתלמידים לזהות את נקודות החוזק שלהם בלימודים ואת הנקודות הטעונות חיזוק;
- שיטה לעודד תלמידים לקחת על עצמם אחריות ללמידתם.
- שיטה לסייע לתלמידים בטיפוח משמעת, הכוונה והערכה עצמית.
- מקור למידה לנמענים שונים על הישגי התלמידים.
מאפיינים אלה מדגישים את היות התלקיט אמצעי להערכה אותנטית, דינמית, מתמשכת, רב-ממדית, אינטראקטיבית המעבירה את המסר שהלימוד לעולם אינו נשלם.
במסך "מסמכים" כללנו דוגמאות להסברים של תלמידים על מהות התלקיט (מסמכים א' ו-ב'), מחוון לתלקיט כתיבה בכיתות א ו-ב, טופס להערכת התלקיט על-פי המחוון, מסמך המתאר תהליך בניית תלקיט בכתיבה בכיתה ה' ומשוב הורים על התלקיט.